אל תבלבלו אותי עם עובדות

לא פשוט יותר לאמת עם האדם שמולכם את מה שאתם חושבים שאתם מבינים ורק לאחר שמיעת העובדות לתת את דעתכם לכך?

אומנם אני לא חוקר מוח ולא מתיימר לפצח את נפש האדם ודרך חשיבתו (ספרים רבים נכתבו על כך ע"י טובי המומחים) אך שנים של עבודה עם אנשים וצבירת ניסיון רב בהתמודדות עם מצבים שונים הביאו אותי לכתוב מאמר קצר המתייחס לאופן שבו אנו רואים דברים ומפרשנים אותם.

המין האנושי נוהג מאז ומתמיד לפעול במקרים רבים מתוך חשיבה אינטואיטיבית שבאה לידי ביטוי במתן פרשנויות לדברים שאנו רואים או חווים. בעיניי חשיבה אינטואיטיבית היא סוג של הימור, זו התגובה הראשונה שלנו למצבים שבהם אנו נתקלים, לעיתים התגובה נכונה ולעיתים לא. אם המקרה חסר חשיבות אזי לא יגרם נזק מתגובה לא נכונה אך אם מדובר במקרה מורכב שיכול להיות גורלי עבור אדם מסוים אזי לתגובה לא נכונה יהיו השלכות כבדות. מדוע אנו פועלים כך? ההסבר הוא פשוט וקשור לחיינו הקדמוניים שם פיתחנו אינסטינקטים על מנת לשרוד. ככל שהתפתחנו כיצורים אנושיים התפתחה אצלנו גם החשיבה הקוגניטיבית, רמה עמוקה יותר של מידע המתבססת על עובדות ולא על השערות.

ניתן לומר שככל שהקוגניציה שלנו מפותחת יותר כך התגובות האינטואיטיביות נכונות יותר.

אך האם ההבנה הזו תביא אותנו להתעמק יותר בעובדות מאשר בפרשנויות? אני מסופק מאוד.

ככל שקצב החיים עולה, הגירויים מתגברים, הטכנולוגיה משתנה וכו', כך תלך ותגדל אצלנו התגובה האינטואיטיבית וכך גם יגדלו הטעיות שאנו עושים… אין כבר זמן לחשוב אז למה לבזבז את הזמן על עובדות.

הביטוי שהתפתח עם השנים "את/ה חי/ה בסרט" מתייחס לעיתים לפרשנויות לא נכונות…. מישהו חושב שהוא מבין את מה שאתם חווים ונותן על כך את דעתו , אם הוא רחוק ממה שאתם חשים בפועל אזי התגובה הראשונית שלכם תהיה שהוא חי בסרט…. וזה נכון. אנשים ואפילו בעלי מקצוע שנוהגים לתת פרשנויות לדברים המתבססות על מה שהם חושבים ומבינים נוטים להיות אלא שחיים בסרט.

מהן אם כך הטעיות הנפוצות שבהן אנו מועדים?

"לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא, יט), רכילות נשענת לא מעט על מתן פרשנויות למצב מסוים מבלי שהמושא הוא חלק מהדיון. שני אנשים או יותר מדברים על אדם אחר ומנהלים דיון על "עובדות" .

קיצורי דרך טיפוליים – אנשי מקצוע אשר מטפלים באנשים מנהלים את השיח עם המטופל דרך שאלות ואיסוף מידע אך האם בסופו של דבר המסקנות שלהם ודרך הטיפול נשענות על העובדות שהם שמעו או על מה שהם חושבים לנכון שהם שמעו או למדו?

זוגיות – בן או בת הזוג מגיע/ה הביתה עם פנים חמוצות, כמה פעמים קרה לכם שאתם בטוחים שזה קשור אליכם? ויכוח שלם יכול להתנהל על בסיס שגוי של פרשנות וחוסר התייחסות לעובדות.

פרנויה – פרנויה היא עיוות תפיסת המציאות, אנחנו חושבים שמישהו רודף אותנו או בטוחים שכולם נגדנו. ככל שנשכיל ללמוד את העובדות שסביבנו כך נהיה פחות חרדים כלפי עצמנו וכלפי הסביבה.

הורות – אחת המסקנות השגויות שלנו כהורים היא שכל הילדים שלנו הם אותו דבר, למה ? כי הם שלנו אז למה שיהיה שוני ביניהם. אז זהו, שיש המון שוני בין ילד לילד .אנחנו לעיתים מנסים ליישם פתרון שהכרנו מילד אחד ולהשליך אותו על ילד אחר.

אזור הנוחות – חשיבה קוגניטיבית דורשת מאמץ ורבים מאתנו מחפשים את הדרך הקלה לפתרון או לקבלת החלטה בנושא מסוים ופועלים על בסיס מה שמוכר וידוע להם ולא על סמך עובדות שהם כנראה עדיין לא מכירים. צאו מאזור הנוחות ותגלו אינסוף אפשרויות.

בעסקים – לקוח לא קנה מכם מוצר/שירות, התגובה המיידית של חלקנו היא להשליך עליו פרדיגמות ופרשנויות לחוסר הרכישה. לא פשוט יותר לברר פרטים? להבין את הצרכים של הלקוח? ללמוד מה מניע את הלקוח? אולי הפעם לא הצלחתם אבל לפחות בפעם הבאה יהיה לכם קל יותר.

פיצוח  – יצא לי לשמוע לא מעט פעמים את המשפט " אני לא מצליח לפצח אותו/אותה". אתם לא חוקרים מקרה רצח או שוד, אין צורך לפצח אנשים אלא פשוט לשבת איתם ולהכיר אותם לעומק, מקסימום הרווחתם עוד חבר/ה לחיים.

יש עוד דוגמאות רבות שאתם יכולים לחשוב עליהן אך המסר שלי הוא פשוט ואני יוצא מנקודת הנחה שתמיד יהיו פרשנויות…. תתעסקו בעובדות, תנהלו שיח פתוח ומלא הקשבה עם האדם שמולכם, תלמדו לעומקם של דברים ורק אז תגלו עד כמה הפרשנות שלכם טובה.

By | 2016-12-10T17:54:26+00:00 דצמבר 10th, 2016|כללי|0 Comments

About the Author:

Leave A Comment